למה אנחנו

החלום מתחיל לרקום צורה וצבע, בקטנה...

מגיל מאד צעיר התחלתי לייצר תכשיטים. בהתחלה מחוטים וחרוזים, ובהמשך מכל דבר שהצלחתי לשים עליו את היד (כולל חוטי חשמל מפורקים…). התכשיטים שיצרתי בתקופה הזו ניתנו – רובם ככולם - במתנה לחברות ולבנות משפחה. כל סיבה הייתה ראויה ומספקת לחלוקת מתנות. ואני זכיתי לראות תכשיטים שיצרתי מעטרים את חברותיי, והתגאיתי! זה היה, ללא ספק, התחביב האהוב עליי ביותר, אבל זה כל מה שהוא היה, תחביב. 

אני זוכרת במיוחד את היום שבו אבא שלי הציג בפניי, בבית הוריו, את "ערכת התכשיטנות" הישנה שלו; קופסה ובה שניים או שלושה פליירים, כמה חוטי אלפקה ונחושת וחרוזים. הוא הראה לי איך ליצור חוליות בסיסיות תוך כיפוף חוט המתכת כך שתיווצרנה לולאות וספירלות מעוצבות, ואיך להשחיל ולייצב את החרוזים על חוליות המתכת - ובסופו של דבר לחבר את החוליות יחד לכדי שרשרת שלמה.

צעדים ראשונים בדרך למקצוע

רק אחרי שהשתחררתי מהצבא, התחלתי בלימודים פורמאליים אותם סיימתי בהכשרה בצורפות בכסף, בסטודיו של המאסטר, מוטי בלאנק, שכבר איננו קיים במרתף העיר בירושלים. רצה הגורל והתגלגלתי לאירופה לשנתיים, לבלגיה באופן ספציפי. שם מצאתי עבודה במרתף של חנות משגעת שמכרה תכשיטים ומתנות מהמזרח הרחוק (יש לי איזה קטע עם מרתפים). בחנות חיפשו צורף שיהיה זמין לבצע תיקונים והתאמות עבור הלקוחות, ואני - שיודעת לזהות הזדמנויות – ראיתי סטודיו משלי, ללא השקעה כספית ובונוס בצורת משכורת. ברור שהסכמתי. בזמני הפנוי צרפתי יצירות משלי שנמכרו דרך החנות למעלה. איזו גאווה חשתי כאשר פינו מקום בחלון הראווה המרכזי כדי להציג את יצירותיי! עכשיו, עם הכשרה מסוימת, ברמה גבוהה יותר ומול לקוחות אמיתיים, זו הייתה עבורי הזדמנות נפלאה לעסוק שוב בתחביב שלי ולהתפרנס ממנו.

האוניברסיטה של החיים "עושה לי בית ספר"

חזרתי לארץ ונרשמתי ללימודים באוניברסיטה העברית. למדתי תולדות האמנות ולימודי מזרח אסיה. סיימתי את התואר הראשון והתחלתי מיד בתואר השני, כשנכנסתי להריון, עזבתי את האקדמיה על מנת שאוכל לצאת לעבודה ולממן משכנתא עבור דירה קטנה למשפחה המתהווה. זנחתי את התחביב האהוב לטובת שגרת החיים. עבדתי כשכירה בסוכנות היהודית במשך שנים רבות, ילדתי וגידלתי את בנותיי. לאחר שליחות של שנה בעיר לידס שבאנגליה, בתקופה בה שהינו בישראל, חלחלה להכרתי התובנה שפחות מתאים לי להיות שכירה. אחרי שנתיים, נסענו לוונקובר שבמערב קנדה, לשם לימודי פוסט-דוקטורט של בעלי דאז. בקנדה תכננתי להמשיך בהכשרתי המקצועית בצורפות, ובהתאם לכך, נרשמתי והתקבלתי לבית הספר הגבוה ללימודי אמנויות המתכת.

לרגע לא צפיתי את מה שעמד להתרחש – בן זוגי, אהובי היקר, אבי בנותיי, קם בוקר אחד והודיע לי "מתגרשים." כל עולמי חרב עליי בן רגע… ולמרות שכבר רכשתי את כל הכלים והציוד הנדרש ללימודים, וכל כך ציפיתי כבר להגשים את חלומי, הרעיון ללימודים גבוהים וביצועו, נזנחו כהרף עין.

לדעת לזהות הזדמנויות

בחודשי הקיץ של שנת 2011, נכחתי במסיבה עם כמה חברים וחברות. אחד החברים התרשם מטבעת שראה על אצבעו של אחד האורחים ושאל "איפה ניתן להשיג כזו טבעת?" זינקתי ממקומי ואמרתי "אני יכולה לצרוף לך טבעת כזו!" וכך היה. ידידי, שאול, הזמין ממני את הטבעת הראשונה, וסלל בפני את הדרך לפתיחת "קוהינור תכשיטים" - על שם היהלום המפורסם - באוגוסט 2011. בניתי אתר אינטרנט, פתחתי דף עסקי בפייסבוק, כל ערוץ שיווקי שיכולתי למצוא – ניצלתי. ובעיקר, סיפרתי לכל מי שרק יכולתי על העסק החדש שלי.

ההזמנות התחילו להיכנס, ואני? מרחפת בעננים. במקביל, ביצעתי תיקונים, ליטושים, מחזור ושדרוג תכשיטים וכמובן יצרתי גם עיצובים מקוריים לקולקציה משלי. לא וויתרתי על פתיחת חנות ב–ETSY וההזמנות התחילו להגיע גם מחו"ל.

חלום צרוף – הדרך שלי להגשים את החלום שלכם

עם הזמן ובמשך השנים, רפרטואר הטכניקות בהן הוכשרתי עלה. אני מתמחה בעיצוב אישי ודבקה בדרך הזו. ברור לי שתכשיט הוא ביטוי לאהבה, לטעם, לחלום, לסגנון – ואין לי רצון לקבע את העיצובים שלי ולהגביל את הבחירה, אלא תמיד תמיד להרחיב ולגוון ולאפשר ללקוחות לדעת שמבחינתי – אפילו השמיים אינם הגבול.

לקוחותיי מתגוררים סביבי, בדיוק כפי שהם מתגוררים בארצות רחוקות. את חלקם פגשתי פעמים רבות, גם בדרך למכולת, ואת חלקם ברור לי שלא אפגוש. נחמד לי לדעת שהם פה איתי בסטודיו, גם אם הם גרים בארה"ב, אנגליה, דרום אפריקה או אוסטרליה. חלקם רוכשים תכשיטים באמצעות האתר, פייסבוק או אטסי וחלקם מגיעים ובוחרים מתוך המבחר, או מבקשים שאייצר להם "בדיוק כזה אבל בשינוי כזה או אחר" ואני – שמחה לרקוח עוד יצירה אחת ובלעדית. 

בשלבים אלו בדיוק מיתגתי מחדש את העסק והוא הפך ל"חלום צרוף". השפירית-פייה המשתתפת בלוגו מסמלת מבחינתי את היכולת להגיע לכולם ולכל מקום עם בשורת היופי, הקסם, החלום וההתפעלות. אחרי עשור בסטודיו הביתי, תקופה שבה פיתחתי את מגוון הסדנאות והקורסים, לנוער ולמבוגרים, שכרתי חלל עבודה מושלם באיזור המלאכה בפאתי מודיעין. הסטודיו המואר והרחב מאפשר לתלמידים ולמשתתפי הסדנאות החווייתיות להגיע בקבוצות גדולות יותר, וליהנות מהחממה המאובזרת לצורפות. הסטודיו מונגש וקל להגיע אליו ברכב ובתחבורה הציבורית מכל הארץ.

אני מאמינה...

אני מאמינה בשיתוף, בנתינה, באהבה, בשקיפות, באומנות וכמובן ביצירתיות. כל אלו באים לידי ביטוי בסטודיו שלי כאשת מקצוע ובגישה שלי לחיים. כיצד זה בא לידי ביטוי? 

• הסטודיו שלי פתוח ומאפשר. צורפות ויצירה – כך אני מאמינה – מתאימות לכולם, למי שרק רוצה ובכל רמה. כל לקוח אשר יחפש תכשיט, מידע או הדרכה – יקבל אותם בחלום צרוף בשמחה ובאהבה.
• מידע נגיש. הטכניקות, השיטה, הפטנטים הקטנים והטיפים הבלעדיים מוגשים לכולם על מגש של כסף או זהב – לבחירתכם ;)
• היום חשוב, אבל גם מחר. אני מאמינה בחשיבה ירוקה ולכן מחייכת לתכשיטים נטושים, ממחזרת חומרים, וכמובן - משדרגת ומעדכנת אותם. על הדרך אני מאפשרת גם לכם להתאהב בהם מחדש.
• זמינות. זמינות. זמינות. גם כאשר הזמן דוחק וההזמנות נערמות תמיד ימצא הזמן. אני מאמינה שאין דבר כזה "אי אפשר".
• לכל סיר יש מכסה. אני מאמינה שאפשר להתאים ללקוח חוויה ומוצר גם במסגרת תקציבית מוגדרת מראש.

עכשיו, כשאתם מכירים אותי טוב יותר, בוודאי הבנתם שכאידיאולוגיה תמיד, אבל תמיד אמצא עבור כל לקוח את המוצר או השירות המתאימים לו בדיוק. ותמיד אעשה זאת עם חיוך :)

אשמח להכיר גם אתכם. צרו קשר, תרימו טלפון ובואו לבקר בסטודיו, ספרו לי מה החלום הצרוף שלכם ואני כבר אנסה להגשים אותו.

שלכם באהבה,